וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו' (יח, א) וירא אליו, לבקר את החולה (רש"י). לשון רש"י תמוה, הו"ל למינקט לבקרו או לבקר אותו כי באברהם עסקינן ומאי לבקר את "החולה" אשר משמעותו כאילו מדובר באיזה חולה דעלמא. אלא בא רש"י לומר כי משמעות ביקורו של הקב"ה היתה ביקור חולים ועל ידי כך ילמד אברהם דין ביקור חולים בעלמא, וכדאמרו בגמ' (סוטה יד, א) הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים, נמצא כי היתה סיבת בואו של הקב"ה ללמד לעולם הנהגה זו של ביקור חולים, ולזאת נתכוין רש

''אלה תולדות נח נח איש צדיק'' (ו - ט) תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. (רש''י). היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר: כל אדם רגיל לטעון, כי איננו עמל ויגע אלא בשביל בניו, שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה. כאשר הבנים הללו מתבגרים, שוב אינם נותנים דעתם על עצמם וטוענים אף הם, כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא בשביל בניהם. אי לזאת, כבר הייתי תאב לראות את הבן הראוי לשמו... לפיכך אמר הכתוב: ''אלא תולדות נח, נח'' – נח לא הזניח את עצמו, כדי לפעול רק בשביל בניו, כי אם ראה גם את עצמו כבן ושקד על

''ויחי יעקב בארץ מצרים'' (מז - כח) יעקב מרמז על מידת ה''אמת'' - ''תתן אמת ליעקב''. במידת האמת אפשר לבלות את כל העיתים הקש/ות והמצרים (מלשון מיצר) הקשים ביותר... (חידושי הרי''מ ז''ל) למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד. (רש''י) מקשים המפרשים מה שנאמר במדרש, כי כל זמן שאחד מן השבטים עוד היה חי, לא היה כל שעבוד? ברם, שיעבוד-הגוף אמנם לא היה, אבל שיעבוד רוחני כבר התחיל מעתה. נסתרה האמת הפנימית, עד שהלב והעינים לא היו רואים ומרגישים

''בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'' (א - א) בראשית – בראש כל דבר חייב אדם מישראל לדעת כי – ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... (הה''ק רמ''ל מססוב). התורה שבכתב מתחילה באות ''ב'' – בראשית – ואילו התורה שבעל-פה מתחילה באות ''מ'' – מאימתי קורין את שמע. רמז לכך מצוי בפסוק ''ודברת בם'', שדרשו עליו חז''ל ''ולא בדברים אחרים'' (יומא יט), כלומר – ודברת רק בדברים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל-פה, המתחילות שתיהן באותיות ''בם'', ולא בעניינים אחרים שהם דברים בטלים. (מגיד תעלומה). התורה נצ

אודות יסוד הת"ת התימני מבשר טוב בירושלים מאז סגירת הת"ת התימני ברחוב חיי אדם לפני כ - 70 שנה, אשר בו לימדו מארי יוסף קרוואני זת"ע, ומארי יוסף פתיחי זצ"ל ועוד רבנים חשובים, מורגש היה החיסרון העצום. חסרון וצער שכל הורה הרגיש ואף היה מכה בנו כבני יהודי תימן במכת בושה. כאשר שאלונו אחינו האשכנזים או הספרדים, מה עם ת"ת תימני בירושלים? איך זה שציבור כ"כ גדול של תימנים עם מורשה יחודית מפוארת כזאת, לא זכו אפילו לת"ת אחד??? כבשנו פנינו באדמה. אין לתאר ולשער את הקשיים שנערמו בדרך, על ימ